<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ב ח"ה</h1>
<h2>דף מג.</h2>
כל עדות שיבא לו שום הנאה כגון שאם לא יעיד צריך לפרוע לו שום דבר ואפילו שיפרע לו אחר מה שהוא צריך לפרוע נוגע בעדות הוא בתרא. שותף שנתן חלקו לחבירו ולא קבל עליו אחריו' כי אם מבעל חובו ויבא אדם אחר לערער על השותף מעיד הנותן עליה שאין לו הנאה בזה שאפילו יקחנה המערער אין לנותן לשלם כי לא קבל עליו אחריות אלא מבעל חובו ולא מאחר הילכ' לאו נוגע בעדות הוא דאם לא קבל אחריות מבעל חובו ה"ל נוגע בעדות שרוצה להעמידה לפני בעל חובו וכן אם קבל עליו דעלמא שחוז' עליו כי השותפין פסולין זה לזה בענין שותפות להעיד אפילו על חלק חבירו כדמוכח התם. וכתב רב אלפס ומעידין זה לזה במידי דקא מסתלק מיניה וקנו מידו בתרא המוכר שדה לחבירו אפילו שלא באחריות אין מעיד לו עליה לקיימה בידו אם יערער שום אדם עליה שאפילו אין לו לשלם אם יקחנה המערער הוא נוגע בעדות שמעמידה בידו כדי שיקחנה בעל חובו דמוכר והוא לא ישלם ואפילו אנו יודעים לו נכסים אחרים חיישי' שמא יש עליו חובות אחרים ולא יהיה לו כדי לפרוע חוב זה ורוצ' להעמיד' בפני בעל חובו כדי שלא יקרא לוה רשע ולא ישלם בתרא נגנב ספר תורה מן העיר אין שום מבני העיר מעיד אפילו בסילוק כי הוא עשוי לשמיעה ואינן יכולין להסתלק אבל בדבר שבממון מעידין אחר סילוק ובקנין כי בדבר שבממון לא בעינן כי אם סופו בכשרות ולא תחלתו וסופו כמו בפסול הגוף כמו שכתבתי בדיני דייני' בחלק השני בתר' וסנהדרי'. גזל שדה ראוב' משמעון ומכרה ללוי ובא יהודה לערער על לוי אין שמעון מעיד לקיימה ביד לוי לפסול עידי יהודה אבל אם אמר והעיד שהוא מלוי יכול להעיד כי כשהוא מעיד לפסול לעידי יהודה או שמעיד שאינ' של יהודה הוא נוגע בעדות שאפילו שאם יהיה ביד יהודה יוכל הוא להוציאה כמו שיכול להוציאה מלוי מכל מקום נוח לו לשני שהוא לוי להיות לו לדין עמו יותר מיהודה ועוד כגון שיש עדים לשמעון ויש עדים ליהודה ועידי שמעון אינם מזומנים עתה ואם יוציאנ' יהודה מלוי הוה לו תרי להדי תרי והיכא דקיימא ארעא תיקום ויעמוד ליהודה ואם יעמוד ביד לוי יביא עדיו שמעון לאחר זמן ויחזור לו הקרקע ואפילו יביא אחר כך עדים יהודה כבר נכנס הקרקע בחזקת שמעון והיכא דקיימא ארעא תיקום ויעמו' ביד שמעון והנה לך שהוא נוגע בעדות אבל כשהוא מעיד שהוא מלוי לעולם לא יחזיר לו ואבד זכותו ואינו נוגע בעדות בתרא [מ"ג ע"ב] גזל פרה או טלית ויש בה יאוש כלו' ששמעו שנתיאשו הבעלים ומכרה שיש בה שינוי רשות ובה מערער על הלוקח הנגזל מעיד עליה להעמידה ביד לוקח כי אינו נוגע בעדות כי לעולם לא יחזור לו כי כבר קנאה לוקח ביאוש ובשינוי רשות בתרא ומוקי לה התם דמית גזלן והבנים אין משלמין דמי גזל לנגזל דאם לא כן נוגע בעדות הוא שהרי דמי גזלה יחזרו לו אפילו שקנא' ביאוש ושינוי רשות ואפילו מת גזלן ובא מערער בטענת שאלה ושכירות ולא שמעיניה דאייאש אינו מעיד שטוב בעיניו להעמידה ביד לוקח כדי שיוציאנה אחר כך ממנו בעדים שיש לו ונגזל אינו מעיד לגזלן ואפילו מת גזלן אינו מעי' ליורשיו דלא קנאוה יורשי' בשנוי רשות דרשות יורש לא כרשות לוקח בתרא המוכר טלטל שלא באחריות וערערו על הלוקח המוכר מעיד להעמידה ביד הלוקח אפילו אינו מכיר לוקח שהיא בת פרתו של מוכר מפני שאין מעמידה בפני בעל חובו שאין טורף מטלטלין וכגון דקאמרי עדים שיודעין שלא היה למוכר זה קרקע מעולם כלומ' לא ידענו קרקע מעולם שהיה לו ואם לאו חוששין שמא הקנה בשטר חוב לבעל חובו מטלטלי אגב מקרקעי וכתב לו דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי ויטרוף אפילו טלטל בעדותו ומעמידה בי' לוקח כדי שיטרוף אותה בעל חובו ובאין למוכר נכסים ממה שיגבה חובו אינו מעיד עליה אבל אם מכרה באחריות או שיש למוכר נכסים אחרים ממה שיגבה חובו מעיד עליה בתרא. אריס מועד להעמיד קרקע ביד בעל הבית כשאין בשד' פירות ואין בשדה במה יקח חלק בזו השנה אבל יש בשדה שום דבר שיקח בו חלקו האריס בזו השנה ונגזל יקח הפירו' ולא יתן לו חלקו אינו מעיד בתרא ראובן שמכר שדה לשמעון ואח' כך מכר שדה אח' ליהוד' ובא לוי לערער על יהודה שמעון מעיד להעמידה ביד יהודה אם יש קרקע אחר ליהודה או לראובן ואם אין קרקע אחר לא ליהודה ולא לראובן אינו מעיד אבל יהודה מעיד להעמידה ביד שמעון לעולם והוא שלקחה שמעון שלא באחריות מראובן או אפילו באחריות אם יש קרקע אחר לראובן אבל אין קרקע אחר לראובן ולקחה שמעון באחריות אין יהודה מעיד לשמעון כל אלו משום נגיעת עדות בתרא ומוכח משם דלוקח אינו מעיד למוכר ולוקח שני אינו מעיד ללוקח ראשון שלקח באחריות אלא כל זמן שיש למוכר קרקע אחרת. ערב קבלן מעיד להעמיד קרקע ביד הלוה כשיש ללוה קרקע אחר ויש אומרים כי אפילו יש לו קרקע אחר אין מעיד מאחר שהוא קבלן דניחא ליה שיעמדו שתיהן ביד לוה כדי שיבא ב"ח ויקח את אשר ירצה מהן פירוש ומתוך כך לא יחזור על הקבלן בתרא והרמב"ם לא שם הפרש בזה בין ערב לקבלן נר' מדעתו כי לקח לשון ראשון מהגמרא ולפי זה אין לחלק פירוש כגון שיש ללוה זיבורי' ובינונית ומערערין על הבינונית ואז ניחא ליה לקבלן להעמידם ביד לוה כדי שיגבה מלוה מהבינונית דכל זמן שימצא בינונית אצל לוה לא יגבה מן הקבלן ואז הוא נוגע בעדות. מי שיש לו דין ובאו עדי' לחייבו ובא הוא ואחר מן השוק לפסול אחד מן העדי' אפי' בפגם משפחה שמעידין שהיה ממשפחת עבדים ונראה שמעידין על המשפחה וממילא העד נפסל אפילו הכי הוי נוגע בעדו' ואין יכול לפוסלו בשום ענין מאחר שמעיד כנגדו סנהדרין [כ"ג ע"ב] ואפילו שאמר מתחלה שיש לו שני כתי עדים לא נאמר מאחר שהוא אמר שיש לו כת אחרת צריך להביאה ולאו נוגע הוא אלא אמרינן שאין צרי' לברר ולהביא כת שנייה אם כן כשהוא בא לפסול כת ראשונ' נוגע בעדות הוא דמעלה זה בדעתו שאין לחבירו כת אחרת ואף ע"פ שטוען חברו שתי כתי עדים לאו דוקא כאשר תמצא בטוען ונטען עדי' החתומין על שדה מקח יכולין ליקח אותה כך פשו' ביבמות דלא חשו חז"ל בדבר זה.
